מיני המדוזות בישראל

חוטית נודדת

(Rhopilema nomadica)
הרבה חוטים. צבעה לבן (לפרטים צעירים צבע שקוף\כחלחל). גדולה ונפוצה מאד כל השנה, פעמון פחוס ומחוספס. צריבה חזקה

המדוזה הנפוצה ביותר בחופי ישראל.שייכת למחלקת מדוזות הסוכך ומקורה ככל הנראה באוקיינוס ההודי.אובחנה ע"י פרופ'בלה גליל כפולשת לים התיכון דרך תעלת סואץ.סימן זיהוי בולט שלה הם החוטים רבים המשתלשלים מגופה באזור הזרועות והפעמון הגדול הפחוס ומהמחוספס שלה.בקיץ1976תועדה לראשונה נוכחותה של החוטית הנודדת בים התיכון ומאז שנו השמונים נצפים נחילים אדירים שלה מול חופי ישראל. התפשטה מחופינו לכל מזרח הים התיכון ולאחרונה נצפו נחילים שלה גם בתוניסיה וסרדיניה במערבו


מסרקנית ליידי

(Mnemiopsis leidyi)
צורת ביצה אובאלית. שקופה עם פסים בצבעי הקשת בשוליים. קטנה ונפוצה מאד. לא צורבת

זו אינה מדוזת סוכך.המבנה שלה אליפטי ואינו מתחלק לפעמון וזרועות.על גופה ארבע שורות ריסים זוהרים.מסרקניות אלו הן בעלות עמידות סביבתית גבוהה ומסוגלות לחיות בטווח טמפרטורות ומליחויות גדול מאוד.מקור מסרקנית ליידי כנראה מהאזור המערבי של האוקיאנוס האטלנטי,אך היא התפרסמה בעיקר לאחר חדירתה לים השחור,שם חוללה נזק אקולוגי נרחב.את המסרקנית ניתן למצוא באופן נרחב בחופי הים התיכון של ישראל,איטליה,ספרד,צרפת ובאזורים נוספים בים התיכון החל משנת2007לערך,אז התפשטה לים התיכון מהים השחור.


מדוזה מצויה

(Rhizostoma pulmo)
פס כחול עבה בשוליים. מעט חוטים. צבעה לבן עד כחלחל. גודל בינוני. נפוצה. צריבה בינונית

המדוזה המצויה הייתה הנפוצה ביותר בחופי ישראל עד להגעתה של החוטית הנודדת.יש לה פעמון קמור וחלק ופחות זרועות צורבות מאשר לחוטית.היא גם צורבת פחות ובדרך כלל גודלה קטן יותר.אנחנו רואים אותה בעיקר לפני ובראש נחילי החוטיות בקיץ.תפוצתה כוללת את מזרח האוקיאנוס האטלנטי,הים התיכון והים השחור.


פילוריזה נקודה

(Phyllorhiza punctata)
נקודות לבנות רבות על הפעמון. שקופה-לבנה עד חומה. גודל בינוני. נפוצה למדי בקיץ. צריבה חלשה

מתאפיינת בנקודות הלבנות על גבי הפעמון שלה.זוהתה באזורנו לראשונה בחופה הים תיכוני של ישראל בשנת 1965אבל נעלמה לחלוטין מאז עד לשנת 2009.בעשור האחרון היא נפוצה למדי בחופי ישראל.המקור שלה בחופי אוסטרליה,והיא גרמה לנזקים בעקבות פריחה אינטנסיבית גם בחופי מפרץ מכסיקו.


אורליה

(Aurelia aurita (Linnaeus, 1758))
ארבע "פרסות" על הפעמון. שקופה-לבנבנה. קטנה. לא מאד נפוצה. צריבה חלשה

תפוצתה של מדוזה זו היא כנראה הנרחבת ביותר מבין המדוזות המופיעות בישראל,יתכן וזו הסיבה שהיא גם המדוזה הנחקרת ביותר עד כה.טווח הטמפרטורות בהן היא יכולה לחיות הינו גדול יחסית,עובדה המאפשרת תפוצה נרחבת.נצפתה מספר פעמים בחופי ישראל וקיימת בתפוצה נרחבת יותר באזור ים סוף ובחופי אילת.סימן הזיהוי הייחודי שלה הוא צורה של מעין 4פרסות הנשקפות מבעד לפעמון שלה כאשר מסתכלים עליה מלמעלה.פרסות אלה מכילות את הגונדות,שהן תאי הרבייה של המדוזות.


קוטילוריזה

(Cotylorhiza tuberculata (Macri, 1778))
פעמון בצורת ביצה-עין ומעין 'כפתורים' על הזרועות. שקופה עד חומה. קטנה ונדירה. לא צורבת

תפוצתה בעיקר במערב הים התיכון,בים האיגאי ובים האדריאטי.נצפתה מספר פעמים בחופי ישראל.לפעמים מכנים אותה כמדוזה "ביצת עין"או מדוזה ים תיכונית.היא נחשבת בעלת כושר שחייה גדול יחסית למדוזות אחרות,שבדרך כלל מושעות בתנועתן בעיקר מהזרמים בים.


פלגית זוהרת

(Pelagia noctiluca)
קטנה, זרועות ארוכות ומעט חוטים צורבים. צבעה וורוד מנומר עד חום. נדירה, מופיעה אצלנו רק בזמן סערות חורף גדולות. צריבה חזקה מאד

מדוזה נפוצה מאוד באירופה,בעיקר במערב הים התיכון.תפוצתה רחבה גם באזורים שונים בים סוף,באוקיאנוס האטלנטי ובאזורים חמים של האוקיאנוס השקט.תפוצתה נדירה ביותר בחופה הים תיכוני של ישראל.פירוש המילה noctilucaביוונית הוא זוהרת בלילה ואכן ביכולה לייצר אור בתהליך המכונה "ביו-לומנציה"


מסרקנית ברואה

(Beroe ovata)
צבע: שקופה עם פסי אורך בצבעי הקשת ארס: אין

מסרקנית לא צורבת זו היא בעלת גוף שטוח ומשולש.היא ניזונה על זואופלנקטון ומסרקניות אחרות(ובכללן מסרקנית ליידי).הגיעה,בטעות או במכוון,ממערב האוקיינוס האטלנטי לים השחור בסוף המאה ה-20וסייעה לווסת בו את אוכלוסיית מסרקניות ליידי שגרמו בו לקריסת הדיג.משם התפשטה בעקבות הטרף שלה לאזורים שונים בים התיכון.בישראל מסרקנית ברואה נצפתה לראשונה בשנת 2011והיום היא כבר נפוצה למדי (אם כי פחות ממסרקנית ליידי).


סאלפה

(Thalia democratica)
שם מדעי: וכן מינים נוספים צבע: משתנה בין שקוף/כחלחל אורך פרט בודד עד 12 ס"מ, והמושבה מגיעה לאורך כמה מטרים. ארס: אין

זאת איננה מדוזה.סאלפות חיות בדרך כלל בחלק העליון של עמודת המים וניזונות ממיקרו-אצות.יש להן כושר תנועה וזה אחד מבעלי החיים עם יכולת הגדילה המהיר ביותר -הן מסוגלות להכפיל את אורך גופן במשך כשעה בלבד אם יש מספיק מזון באזור.כאשר הן מתרבות,בצורה אל-מינית,הן בדרך כלל נשארות מחוברות זו לזו ויוצרות שרשראות ארוכות המשתרכות לאורך כמה מטרים.דור חדש של סאלפות נוצר במשך מספר ימים בודדים,מה שעשוי לגרום לנחילי ענק המכסים כמה מאות קילומטרים רבועים,בעיקר באוקיאנוסים.היות והסאלפות נמצאות בעיקר במים עשירים בחומרי הזנה,לא נראה אותן תדיר בחופי ישראל ובמזרח הים התיכון בכלל,אך לעיתים אכן ניתן לחזות בהן גם בקרבת החופים.


קסיופיאה

(Cassiopea andromeda)
פעמון קעור, שוחה הפוך עם הזרועות כלפי מעלה. חומה-ירוקה. קטנה ונדירה. לא צורבת

מדוזה המכונה פעמים רבות בכינוי מדוזה הפוכה ( upside down Jellyfish ) היות והיא נצפית לרב כאשר הפעמון הוא שנמצא למטה והזרועות כלפי מעלה.לקסיופיאה יש אצות שיתופיות (סימביונטיות)בזרועות המופנות כלפי מעלה,לכיוון האור והיא מבצעת פוטוסינתזה.מצויה לרב בלגונות ובמים שקטים רדודים.זוהתה לראשונה בים התיכון בתחילת המאה ה-20כמהגרת מים סוף.בחוף הישראלי זוהה מין זה בסוף שנות ה-80והיא נדירה בחופינו.


שורשנית ים סופית

(Cotyllorhiza erythrea)
פעמון קעור, עם 'כפתורים' לבנים על הזרועות. שקופה עד לבנה. קטנה ונדירה. לא צורבת

השורשנית הים סופית אינה צורבת.היא הוגדרה כמין חדש למדע בשנת 1908על ידי גוסטב שטיאסני,מדען אוסטרי ממוצא יהודי  שאסף מדוזות מים סוף וניבא שבעתיד הן יגיעו גם לים התיכון.רק בשנת 2012הגיעו השורשניות לחופי ישראל והחלו להתבסס בהם,ומאז נצפו מספר פעמים.הן ממשיכות את מגמת פלישת המינים הזרים המגיעים מים סוף באמצעות תעלת סואץ.


נודדת ים כוכבנית

(Marivagia stellata)
'פרחים' או 'כוכבים' סגולים על הפעמון והגוף. פעמון קעור. שקופה עד סגולה. קטנה ונדירה. לא צורבת

נודדת ים כוכבנית הינה מין חדש למדע, שנצפה לראשונה בחופי ישראל בשנת 2010. זוהתה ע"י פרופ' בלה גליל ופרופ' ליסה גרשווין. שמה השני (נודדת) ניתן לה עקב ההשערה כי היא נדדה אלינו מן האוקיינוס ההודי ושמה הראשון על שם צורות הכוכבים המופיעות על גבי הפעמון שלה. היא אינה גדולה (5-15 ס"מ בדרך כלל), צבעה וורוד והיא אינה צורבת.


חגורת ונוס

(Cestus veneris)

מסרקנית זו נראית כמו סרט רחב שקוף הנראה כנע בגלים.  אורכה עשוי להגיע עד מטר וחצי,בעלת תפוצה רחבה בכל ימי העולם הטרופים והסוב-טרופים.ניזונה מפלנקטון ואינה צורבת.בארץ טרם נראו נחילים שלה אבל נרשמו תצפיות בודדות רבות.


אקווריאה

(Aequorea forskalea)

מדוזה קטנה (5-30 ס"מבצבע שקוף עד וורדרדעם פסים (קפלים)עדינים משולי הפעמון ועד למעגל פנימינפוצה בכל האוקיאנוסים וכן בים התיכוןבעיקר במערבו.מגיעה לאזורנו בעיקר באביבשייכת למחלקת הידרוזואהבעלת צריבה חלשה ואינה מסוכנת.


אחר, לא מזוהה

()