מדוזות בחופי ישראל

חוטית נודדת

שם מדעי: 1990 Galil Rhopilema nomadica
צבע: לבן/כחלחל/חום בהיר
קוטר פעמון: עד 90 ס"מ 
ארס: בינוני

הנפוצה ביותר בחופי ישראל. שייכת למחלקת מדוזות הסוכך ומקורה באוקיינוס ההודי. סימן זיהוי בולט שלה הוא מעין חוטים רבים המשתלשלים מגופה באזור הזרועות. נוכחותה אובחנה ע"י פרופ' בלה גליל כפולשת לים התיכון דרך תעלת סואץ. מעבר של בעלי חיים לים התיכון דרך תעלת סואץ מכונה "הגירה לספסית", אשר החלה מאז כריית התעלה (1869) ונמשכת עד היום. בקיץ 1976 (כמאה שנה אחרי פתיחת התעלה), תועדה לראשונה נוכחותה של החוטית הנודדת בים התיכון ונצפו נחילים אדירים שלה מול חופי ישראל. מאז ואילך נמשכה ההתבססות של החוטית בחופי ישראל בפרט ובאגן הלבנט בכלל ועד היום הספיקו להגיע מדוזות ממין זה גם לחופי תורכיה ויוון ואף תוניסיה. 

מסרקנית

שם מדעי: (Agassiz, 1865) Mnemiopsis leidyi
צבע: משתנה בין שקוף/כחלחל/ ורדרד, עם 4 שורות ריסים זוהרים בשולי הפעמון.
קוטר פעמון: עד 7 ס"מ. אורך: עד 12 ס"מ.
ארס: אין

זוהי אינה מדוזת סוכך. המבנה שלה אליפטי ואינו מתחלק לפעמון וזרועות. על גופה ארבע שורות ריסים זוהרים. זהו בעל חיים בעל עמידות סביבתית גבוהה והיא יכולה לחיות בטווח טמפרטורות ומליחויות גדול מאוד. מקורה כנראה מהאזור המערבי של האוקיאנוס האטלנטי, אך המסרקנית התפרסמה בעיקר לאחר חדירתה לאזורים חדשים, כגון הים השחור, בהם חוללה נזק אקולוגי נרחב. את המסרקנית ניתן למצוא באופן נרחב בחופי הים התיכון של ישראל, איטליה, ספרד, צרפת ובאזורים נוספים, במיוחד בשלושת השנים האחרונות (משנת 2007 לערך).

מדוזה מצויה

שם מדעי: Rhizostoma pulmo (Macri, 1778)
צבע: שקוף- סגלגל עם פס סגול/כחול חזק בקצה הפעמון.
קוטר פעמון: עד 70ס"מ
ארס: חלש- בינוני

המדוזה המקומית, שהייתה הנפוצה ביותר בחופי ישראל עד להגעתה של החוטית הנודדת. נטען כי בעבר הייתה נפוצה מאוד אך בשנים האחרונות אינה מופיעה הרבה בחופי ישראל. אנחנו רואים אותה דווקא די הרבה, בעיקר בראש נחילי החוטיות. יש לה פחות זרועות צורבות מאשר לחוטית הנודדת ולכן צורבת פחות ובדרך כלל גודלה קטן יותר. תפוצתה כוללת את האוקיאנוס האטלנטי, מזרח ומערב הים התיכון, הים השחור וים סוף.

פילוריזה

שם מדעי : (von Lendenfeld, 1884) Phyllorhiza punctata 
צבע: שקוף/כחלחל+ נקודות לבנות על הפעמון
קוטר פעמון: עד 60ס"מ
ארס: בינוני

מתאפיינת בנקודות על גבי הפעמון שלה. זוהתה לראשונה בחופה הים תיכוני של ישראל בשנת 1965. נפוצה בין היתר בחופי אוסטרליה וגרמה לנזקים רבים בעקבות פריחה אינטנסיבית של פרטים בחופי מכסיקו. נדירה בחופי ישראל.

אורליה

שם מדעי: Aurelia aurita (Linnaeus, 1758)
צבע: שקוף למחצה, משתנה בין הצבעים לבן, כחלחל, ורוד
קוטר פעמון: עד 40ס"מ
ארס: חלש

תפוצתה של מדוזה זו היא כנראה הנרחבת ביותר מבין המדוזות המופיעות בישראל, יתכן וזו הסיבה שהיא גם המדוזה הנחקרת ביותר עד כה. טווח הטמפרטורות בהן היא יכולה לחיות הינו גדול יחסית, עובדה המאפשרת תפוצה נרחבת. נצפתה מספר פעמים בחופי ישראל וקיימת בתפוצה נרחבת יותר באזור ים סוף ובחופי אילת. סימן הזיהוי הייחודי שלה הוא צורה של מעין 4 פרסות הנשקפות מבעד לפעמון שלה כאשר מסתכלים עליה מלמעלה. פרסות אלה מכילות את הגונדות, שהן תאי הרבייה של המדוזות. 

קוטילוריזה

שם מדעי:  Cotylorhiza tuberculata (Macri, 1778)
צבע: פעמון בצבע לבן/אדמדם/חום וזרועות מלאות בנקודות סגולות ולבנות
קוטר פעמון: עד 30ס"מ
ארס: חלש מאוד

תפוצתה בעיקר במערב הים התיכון, בים האיגאי ובים האדריאטי. נצפתה מספר פעמים בחופי ישראל. לפעמים מכנים אותה כמדוזה "ביצת עין" או מדוזה ים תיכונית. היא נחשבת בעלת כושר שחייה גדול יחסית למדוזות אחרות, שבדרך כלל מושעות בתנועתן בעיקר מהזרמים בים.

פלגיה

שם מדעי: Pelagia noctiluca: (Forskål, 1775)
צבע: משתנה מעט בין סגלגל בהיר/ורוד/צהבהב/חום בהיר
קוטר פעמון: עד 10ס"מ
ארס: חלש-בינוני

מדוזה נפוצה מאוד באירופה, בעיקר במערב הים התיכון. תפוצתה רחבה גם באזורים שונים בים סוף, באוקיאנוס האטלנטי ובאזורים חמים של האוקיאנוס השקט. תפוצתה נדירה ביותר בחופה הים תיכוני של ישראל. פירוש המילה noctiluca ביוונית הוא זוהרת בלילה ואכן ביכולה לייצר אור בתהליך המכונה "ביו-לומנציה". 

מסרקנית ברואה

שם מדעי:  Beroe ovata 

מסרקנית לא צורבת, שניזונה על זואופלנקטון ומסרקניות אחרות (ובכללן מסרקנית ליידי). הגיעה, בטעות או במכוון, ממערב האוקיינוס האטלנטי לים השחור בסוף המאה ה-20 וסייעה לווסת בו את אוכלוסיית מסרקניות ליידי שגרמה לקריסת הדיג. משם התפשטה בעקבות הטרף שלה לאזורים שונים בים התיכון. בישראל מסרקנית ברואה נצפתה לראשונה בשנת 2011 והיום היא כבר נפוצה למדי.

סלפה

שם מדעי: (Forskal,1775) Thalia democratica ומינים נוספים
צבע: משתנה בין שקוף/כחלחל
אורך עד 12 ס"מ. מושבה מגיעה לכמה מטרים.
ארס: אין

זאת איננה מדוזה. סלפה חיה בדרך כלל בחלק העליון של עמודת המים וניזונה ממיקרו-אצות. יש לה כושר תנועה וזה אחד מבעלי החיים עם יכולת הגדילה המהיר ביותר- הם מסוגלים להכפיל את אורך גופם במשך כשעה בלבד, אם יש מספיק מזון באזור. כאשר הן מתרבות, בצורה אל-מינית, הן בדרך כלל נשארות מחוברות זו לזו ויוצרות שרשראות ארוכות המשתרכות לאורך כמה מטרים. דור חדש של סלפות נוצר במשך מספר ימים בודדים, מה שעשוי לגרום לנחילי ענק המכסים כמה מאות קילומטרים רבועים, בעיקר באוקיאנוסים. היות והסלפות נמצאות בעיקר במים עשירים בחומרי הזנה, לא נראה אותם באופן תדיר בחופי ישראל ובמזרח הים התיכון בכלל, אך לעיתים אכן ניתן לחזות בתופעה גם בקרבת החופים, אך במימדים קטנים יותר של כמה מטרים רבועים.

קסיופיאה

שם מדעי: Cassiopea andromeda (Forskal, 1775)
צבע: שקוף+חום+ירקרק
קוטר פעמון: עד 30ס"מ
ארס: חלש

מדוזה המכונה פעמים רבות בכינוי upside down, היות ומדוזה זו נמצאת על הקרקעית באוריינטציה הפוכה, כלומר הפעמון הוא שנמצא למטה והזרועות כלפי מעלה. לקסיופיאה יש אצות שיתופיות (סימביונטיות) בזרועות המוחזקות כלפי מעלה, לכיוון האור והיא זוהתה לראשונה בים התיכון בתחילת המאה ה-20, כמהגר מים סוף. באזור החוף הישראלי זוהתה המדוזה בסוף שנות ה-80. נדירה בחופי ישראל.

שורשנית ים סופית

שם מדעי: Cotyllorhiza erythrea

השורשנית הים סופית אינה צורבת. היא הוגדרה כמין חדש למדע בשנת 1908 על ידי גוסטב שטיאסני, מדען אוסטרי ממוצא יהודי  שאסף את המדוזות מים סוף וניבא שבעתיד הן יגיעו גם לים התיכון. לקחו למין זה למעלה ממאה שנה, ובשנת 2012 הגיעו השורשניות לחופי ישראל והחלו להתבסס בהם' ומאז נצפו מספר פעמים. הן ממשיכות את מגמת פלישת המינים הזרים המגיעים מים סוף באמצעות תעלת סואץ.

נודדת ים כוכבנית

שם מדעי: Marivagia stellata

נודדת ים כוכבנית הינה מין חדש למדע, שנצפה לראשונה בחופי ישראל בשנת 2010 וזוהה ע"י פרופ' בלה גליל ופרופ' ליסה גרשווין. שמה השני (נודדת) ניתן לה עקב ההשערה כי היא נדדה אלינו מן האוקיינוס ההודי ושמה הראשון על שם צורות הכוכבים המופיעות על גבי הפעמון שלה. היא אינה גדולה, צבעה וורוד והיא אינה צורבת

חגורת ונוס

שם לטיני: Cestus veneris

מסרקנית שנראית כמו סרט רחב שקוף הנראה כנע בגלים. אורכה עשוי להגיע עד מטר וחצי, בעלת תפוצה רחבה בכל ימי העולם הטרופים והסוב טרופים. ניזונה מפלנקטון ואינה צורבת. בארץ טרם נראו נחילים שלה אבל נרשמו תצפיות בודדות רבות.